#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: כיצד נדרש הקרא &quot;<b>וְהַבָּשָׂר</b> אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא <u>לֹא יֵאָכֵל</u> בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף <b>וְהַבָּשָׂר</b> כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר: וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר<b> </b>מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים <b>אֲשֶׁר לַיקֹוָק </b>וכו'?	"כיון דלֹא יֵאָכֵל אמרינן שלא נצרך לגופו אלא לשאר איסורים שבתורה, דרשינן את וְהַבָּשָׂר דרישא לרבות עצים ולבונה.<p dir=""rtl"">דמציעתא, לרבות את האימורים בטומאת בשר בלאו.</p><p dir=""rtl"">דסיפא אֲשֶׁר לַיקֹוָק, לרבות את האימורים בטומאת הגוף בכרת.</p>"	פסחים כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כד: האם לוקים על כל האיסורים שבתורה שלא כדרך אכילתם או הנאתן,<p dir=""rtl"">והאם יש לזה ראיה מהמשנה 'אין סופגים את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מהזיתים וענבים'?</p>"	"שלא כדרך אכילתן - אין לוקים, לכן אכל חלב חי וכד' אין לוקים עליו. <p dir=""rtl"">שלא כדרך הנאתן - ל&quot;ק דרב אבהו א&quot;ר יוחנן לוקים, לל&quot;ב אין לוקים ולכן הניח חלב של שור הנסקל על מכתו אינו לוקה.</p><p dir=""rtl"">ר' זירא דייק במשנה 'אין סופגים את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מהזיתים וענבים' אבל היוצא מהתותים ורמונים אין לוקים, אביי אמר שאין מכאן ראיה, שהטעם שאין לוקים שזה זיעה בעלמא.</p>"	פסחים כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: במה לכו&quot;ע לוקים אף שלא כדרך הנאתן ומדוע?	"אביי אמר שבכלאי הכרם לכו&quot;ע לוקים כיון דלא כתיב בהו אכילה, וה&quot;ה לבשר בחלב.<p dir=""rtl"">איסי בן יהודה הבין שבשר בחלב דילפינן איסור אכילתו מנבלה, ש&quot;מ שאין לוקים עליו שלא כדרך, וכיון שנלמד איסור הנאתו מביני מערלה חמץ בפסח וכלאי הכרם ולא פרכינן מה לכלאי הכרם שלוקים עליו שלא כדרך ש&quot;מ שאף בכלאים אין לוקים, ואביי סבר שאף בשר בחלב לוקים עליו שלא כדרך, שלא כתיב בו עצמו לשון אכילה.</p>"	פסחים כד:		
